#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרכד. מנין שאין למדים משיטה אחרונה? 	דתניא הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב פסול, שיטה אחת כשר. מאי שנא שני שיטין שפסול דלמא מזייף וכתב,שיטה אחת נמי מזייף וכתב? אלא שמע מינה אין למדים משיטה אחרונה,אבל הרחיק שני שיטין פסול שיכול לזייף שני שיטין ונלמד מן הראשונה.	בבא בתרא קסב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרכה. אלו שינויים יש בין שטר פשוט שבגמרא לזמננו ומדוע שינו? 	"כתבו התוס' (ד""ה לפי) שבימיהם לא היו כותבים שריר וקיים בשטרות הפשוטים ולכך לא היו למדים משיטה אחרונה שלא יוכל לזייף בשיטה אחת שהרחיקו העדים, והיו כותבים חזרת השטר בשיטה אחרונה ואם אירע בהם מחק היו כותבים אותו והיו מקיימים אותו קודם שיטה אחרונה <sup>שכב</sup> .<br>ובזמננו כותבים שריר וקיים ולמדים משיטה אחרונה ואין כותבים בה חזרת השטר, וכותבים קיום מחקים אחר וקנינא מיניה קודם שריר וקיים.<br>והטעם ששינו הוא משום שחששו שפעמים שיטעו העדים שאינם בקיאים וירחיקו שני שיטין, ויוסיף שני שיטין וילמדו מן העליונה. ור""י פירש שבעבור הטורח הורגלו לכתוב שריר וקיים, שפעמים בחזרה גופה היה מחק והיה צריך לקיימו ולחזור פעם אחרת שאף שאין לומדים זכות לבעל השטר משיטה אחרונה אבל חובתו למדים <sup>שכג</sup>. ור""י מצא בה""ג של ר""ת שלא שינו בזה""ז מזמן הגמ' וגם היום אין למדין משיטה אחרונה וקנינא מיניה הוה חזרת השטר ושריר וקיים דכתבינן על חנם הוא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שכב. והרשב""א כתב בשם הרמב""ן שגם בזמנם היה צריך שריר וקיים, וכל שלא כתב בשיטה שעל גבי האחרונה שריר וקיים וכן שאין שם מחק באותה שיטה שעל גבי האחרונה במקום שריר וקיים וכשיעור שריר וקיים למדים משיטה אחרונה, וכל שאין בו שריר וקיים פסול.
<br>שכג.  והרא""ש  (סי' ב)  כתב שהטעם שנהגו לכתוב שריר וקיים הוא משום שלפעמים צריכים למחוק ולתלות אחר שנגמר כל השטר וכבר כתוב וקנינא, מקיימים המחקים והתליות בסוף השטר וכותבים שריר וקיים.</span>"	בבא בתרא תוס' קסב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרכו. הרחיק שני שיטין מן הכתב מה הדין ומדוע 1) אם אין כתוב שריר וקיים ויש עדים שלא זייף 2) אם כתוב שריר וקיים? 	"1) כתב הרשב""ם שפסול ששטר זה חרס בעלמא הוא שלא נעשה כתיקון חכמים וכמלוה ע""פ דמיא.<br>2) מהרשב""ם משמע שכשר ולא ביאר טעמו [ויתכן כמש""כ התוס' שאין אדם חצוף לעשות שטר חדש בשני שיטין כי ידאג שיכחישוהו העדים שלא חתמו על שטר זה מעולם[.<br>והתוס' (ד""ה לפי) כתבו שפסול שמא יחתוך את השטר ויכתוב שטר בשתי שיטות ועדיו הם בשיטה השלישית."	בבא בתרא קסב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרכז. מה הדין ומדוע 1) סיים השטר באמצע השיטה והניחו העדים אותה חצי שיטה ועוד שיטה אחרת 2) סיים השטר בסוף השיטה והניחו העדים שיטה שלמה ועוד חצי שיטה וחתמו 3) באיזה אופן הסתפקה הגמ' ומה נפשט ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה איבעיא) :<br>1) שפסול שיכתוב מה שירצה באותו חצי ויחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה.<br>2) כשר שכיון שאין כי אם רוחב שיטה אחת בין העדים לשטר אין למדין ממנה ולכך לא יוכל לזייף <sup>שכד</sup> .<br>3) לרשב""ם ולתוס' באופן שהרחיקו עובי שיטה ומחצה וחתמו. ונפשט שכשר שלא יוכל לכתוב שני שיטין, ומשיטה אחת אין למדין. ולהג""ה <sup>שכה</sup> הגמ' הסתפקה באופן שנכתב ב-2) ונפשט שכשר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שכד.  והרשב""א והרא""ש  (סי' ג)  כתבו שפסול משום דאי בעי כתב מאי דבעי באו תה שיטה שהעדים חתומים בה והוה ליה שטר הבא היא ועדיו בשיטה אחת וכשר, וכל שיכול להזדייף לעלמא כל השטר פסול .
<br>שכה.  וכתב הרשב""א שכן היא שיטת הראב""ד ובעל העיטור.</span>"	בבא בתרא קסב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרכח. לראשונים שביארו שהגמי הביאה ראיה מסוכה לשטר פשוט שאויר פוסל ופסול מכשיר, מדוע לא הביאה ראיה מגט קרח? 	"תירצו התוס' (ד""ה ואל) שלא רצו להביא ראיה מגט קרח שהוא רק תקנה מדרבנן, ודין זה עצמו צריך ראיה מדין תורה. ועוד תירצו שבגט קרח הפסול הוא משום שקשריו מרובים מעדיו ולא משום חשש זיוף, ואין לגזור בו מילוי קרובים אטו אויר שאפילו יש בו אויר בטיוטא סגי. אבל בגט פשוט שאין לו תקנה בטיוט הו""א שיגזרו מילוי קרובים אטו אויר משום שבאויר אין לו תקנה, והביאו ראיה מסוכה שאויר פוסל בה ואין לו תקנה ופסול כשר ולא פסלוה אטו אויר."	בבא בתרא תוס' קסב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרכט. באלו שני אופנים אויר פוסל בשלשה וסכך פסול פוסל בארבעה? 	"כתבו התוס' (ד""ה שהרי) :<br>א. סוכה גדולה ויש לה שלש דפנות ויש לה אויר שלשה לכל אורך הסוכה פסולה שאויר שלשה מפסיק ועתה אין נשאר בה כי אם שתי דפנות לכל צד וסכך פסול לא הוי הפסק כי אם בארבעה טפחים.<br>ב. סוכה שיש לה ארבע דפנות והיא אינה גדולה כל כך שישאר הכשר סוכה מכל צדי האויר."	בבא בתרא תוס' קסב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרל.בשטר פשוט מה הצד לפסול ומה הצד להכשיר 1) עד פסול בתחילה 2) עד פסול בסוף 3) למעשה היכן מחתימים את הפסולים? 	"כתבו התוס' (ד""ה נמצא):<br>1) הצד לפסול דכיון שחתם מתחילה מסתמא לשם עדות חתם ואתי לאחלופי בשאר שטרות דעלמא.<br>הצד להכשיר דאמרינן [והרשב""ם כתב דמוכחא מילתא[ דלכבוד חתמו, ולא יבואו להכשיר בעלמא שידעו שלא לשם עדות חתמו שהרי עדי השטר חותמים זה שלא בפני זה ובשעה שמצא אלו הראשונים עדיין לא מצא כשרים.<br>2) הצד לפסול שקיום השטר הוא מהעדים שבסופו.<br>הצד להכשיר דאמרינן שמשום תנאי חתמו ולא לשם עדות וכמי שנחקרה עדותן שלשם כך חתמו.<br>3) פסקו רב יהודאי גאון, ר""ח, ר""י ור""ת שמחתימים אותם ראשונים."	בבא בתרא תוס' קסב:		
